אני מאיה, חיה באהבה עם סאני ואמא של הילל. מתגוררת ביפו כבר שנים רבות. 

האהבה למלאכות יד מלווה אותי משחר נעוריי,

מאז ומתמיד התעניינתי בבדים ובטקסטורות והתרגשתי מעבודות יד.

אני זוכרת את עצמי מתבוננת בהשתאות באימי כשהייתה רוקמת, בגננים המטפלים בגינות הקיבוץ, או בנגר בנגרייה.

כשנסעתי לטייל בעולם מצאתי את עצמי מתעכבת להתבונן ולשוחח עם בעלי מלאכה שונים שעדיין עסקו בעבודות ידניות כגון:

טווית חוטים, צביעת בדים, קליעת סלים, סיתות, אריגה וכו'.

אהבתי את הרגע שבו האדם מתאחד עם העבודה שלו, את השקט, הריכוז והמאמץ של תהליך העבודה,

את היצירה של האדם מחומרים המאפיינים את מקום מגוריו, ואת התוצר השלם של עבודה שלמה זו.

יכולתי לחוש בהבדל בין חפץ תעשייתי לחפץ שנולד בתהליך של שלמות ושלום בין האדם לסביבה- חפץ עם לב.

במסעי זכיתי להכיר ולעבוד גם אצל פועה ביפו, ממנה למדתי רבות,

בין היתר על סחר הוגן ועל טיפוח יחסים מכבדים, ארוכי שנים ומחממי לב עם היצרנים.

 לאורך השנים עיצבתי תפאורות ותלבושות לתיאטרון, שזרתי פרחים ועיצבתי חללים, למדתי קליעה והייתי אחת משלוש שותפות לחנות "מעשיה" בשוק הפשפשים.

רכשתי ניסיון רב וטביעת עין המעריכה חפצים יפים שנוצרו בכבוד ובאהבה- היצירה שזורה בחיי היום-יום שלי.

אני אוהבת לקבל השראה מאנשים, מפרחים, מהטבע, מהשוק, מהרחובות...

אני נהנית למצוא ברחוב מסגרת שבורה ולתת לה חיים חדשים, או ללקט תוך כדי טיול, לחזור הביתה עם השלל, ואז לנקות את הענפים הרכים בנחת ולקלוע מהם סל.

 

אני שמחה לחלוק איתכם את הידע והאהבה שלי

ומאחלת לכולנו כל טוב.